פיהוקים של אמונות טפלות הן תופעה שבה אנשים מפהקים כשהם שומעים מילה או ביטוי שהיו במחשבותיהם יותר מדי זמן. למעשה, דווח שאנשים מפהקים לעתים קרובות יותר בנוכחות מישהו בעל אמונות טפלות מאשר בנוכחות מישהו שאינו מאמין באמונות טפלות. אנשים רבים מאמינים שאמונה טפלה גורמת לפיהוק. עם זאת, אין ראיות מדעיות התומכות בטענה זו. אפשר לטעון שזה רק צירוף מקרים ולא קשר של סיבה ותוצאה.
ישנן סיבות רבות ושונות מדוע זה עלול לקרות, אך הנפוצה שבהן היא שאנשים מרגישים עייפים מלחשוב על משהו שוב ושוב. לדוגמה, אם חשבת על החבר או החברה לשעבר שלך, אולי פיהקת כי כבר לא היה מעניין לחשוב עליהם.
פיהוקים של אמונה טפלה הם כאשר אדם מפהק בתגובה לפיהוק של אדם אחר. הסיבה לכך היא הרעיון שפיהוק מדבק ושזה סימן לשעמום או עייפות. פיהוקים של אמונות טפלות נפוצים יותר בילדים, אך ניתן לראות אותם גם אצל מבוגרים. ניתן לראות אותם גם בבעלי חיים ובבעלי חיים בעלי קוגניציה חברתית.
למרות שתופעה זו אינה מוכרת היטב, ישנם כמה מחקרים שנעשו עליה. המחקר האחרון פורסם על ידי איגוד הפסיכולוגים האמריקאי בספטמבר 2017.
למה פיהוק מדבק
פיהוק הוא פעולת רפלקס המתרחשת כאשר אנו עייפים או משועממים. זה לא קורה כאשר יש לך הצטננות או זיהום אחר בדרכי הנשימה, אבל זה קורה במהלך השינה. למעשה, לעתים קרובות קשה להתנגד לפיהוק בזמן שינה בגלל הנטייה הטבעית של המוח לישון בזמן שהגוף שלך ער.
פיהוק מדבק, ואנשים הם לא היחידים שמפהקים. גם בעלי חיים מפהקים, ומדענים גילו שהתנהגות זו יכולה להיות דרך יעילה להפיץ את הנגיף. ישנן תיאוריות רבות מדוע פיהוק מדבק. אחד הפופולריים שבהם הוא שפיהוק יכול להיות מדבק מכיוון שהוא מאותת על עייפות של אדם.הוכח כי פיהוק מדבק הן אצל ילדים והן אצל מבוגרים, ונראה שהוא תכוף יותר אצל אנשים עייפים או משועממים. כמו כן, הוכח כי פיהוקים מדבקים בקרב בני אדם במינים אחרים כמו כלבים, שימפנזים, חולדות ודגים.
יש מדענים שחושבים שייתכן שפיהוק התפתח כדרך לבעלי חיים לתקשר זה עם זה כאשר הם אינם מסוגלים להשתמש בקול או בשפת הגוף שלהם. ייתכן שזה גם התפתח כדרך לבעלי חיים לווסת את טמפרטורת הגוף שלהם על ידי התקררות כשהם מתחממים מדי או התחממות כשקר להם מדי.
כשאנחנו מפהקים, אנחנו לא רק משחררים אנרגיה עצורה, אלא גם משחררים כימיקל שנקרא היסטמין. זו הסיבה שפיהוק מדבק.
פיהוק מדבק מכיוון שהוא משחרר חומר כימי בשם היסטמין, שגורם לשחרור של עוד היסטמין אצל אחרים. ההיפותלמוס של המוח מזהה את העלייה בהיסט
